שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, רציתי לשאול בעניין כיסוי ראש, האם כיסוי "מקושט" כלומר עם תוספת של פרחים ואבנים לא באופן מוגזם נחשב צנוע? עוד שאלה בנושא, אני מתכוונת למכור כיסויי ראש מעוצבים, האם מותר על מנת לקדם את המכירות לצלם "דוגמנית" שאינה נשואה וכמובן צנועה (בכל מקרה בתמונות ייראה רק ראשה)משהו כמו דוגמנית פנים? לסיכום: א) האם מותר להסתובב עם כיסוי ראש יפה מאוד (בולט מאוד) ב) האם מותר לצלם דוגמנית לקידום מכירות של כובעים?

תשובה:
אחותי היקרה, כיסוי ראש מקושט מותר על פי ההלכה בתנאי שאינו בולט מדי ומסובב ראשים ברחוב אם הוא צנוע ועדין מותר , ברגע שהוא צועק ובולט מדי זו כבר בעיה הלכתית חמורה. (כל שינוי וחריגה מהנורמה היא התבלטות שמעידה על חוסר צניעות) 

בנוגע לצילום פנים של דוגמנית כדי לקדם מכירות , בראש ובראשונה אקדים ואומר שאין שום היתר לאף אשה להצטלם לצורך קידום מכירות ולא לצורך פרסום כזה או אחר, אשה היא לא אובייקט ואין להשתמש בה כמודל למטרת קידום מכירות , לאשה יש פנימיות וצניעות ואינה כלי לקידום מכירות רחמנא ליצלן, מעולם לא שמענו על דוגמנית חרדית , או דוגמן חרדי , אנשים יראי שמים מתרחקים מעולם הדוגמנות והפריצות.

בנוגע לשימוש בתמונות של נשים שהצטלמו לצורך הפרוייקט , גם אם יש מי שיתיר זאת לצורכי פרנסה , זה נושא שכרוך בהמון אחריות, כל מי ששייך לתחום יודע כמה סכנות יש בדבר וכמה תמונות עשויות להיות מוברחות לרשת האינטרנט ולהתפרסם גם באתרים לא ראויים , הצלם שומר אצלו עותקים , כל מי שבא במגע עם העסק עשוי לשמור אצלו עותקים , וכל מי שקשור לדבר יש לו חלק בהכשלת הרבים, לכן זו אחריות כבדה שבלי היתר מפורש מרב פוסק לא הייתי מציע לך לחשוב על הדבר בכלל.

כמו כן במידה והרב התיר לך לצלם ו\או להצטלם עליך להתחייב שהתמונות לא יוצגו בפני גברים , לא יגיעו לידי גברים , עליך להציג אותם באלבום שנמצא אצלך ורק את מציגה אותו בפני הלקוחות (נשים בלבד) בקיצור צריך לנקוט במשנה זהירות היות ומדובר בדוגמניות והרהורי עבירה קשים מעבירה וכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

"איסור גדול מאוד לאיש להסתכל בתמונות של נשים גם אם הן צנועות ואם הן לא צנועות על אחת כמה וכמה שאסור לגברים להסתכל בהן ואפילו לנשים אסור"

לסיכום:
א) מותר להסתובב עם כיסוי ראש יפה רגיל ,אם הוא בולט מאוד זה חוסר צניעות ואסור
ב) "בפני עוור לא תשים מכשול" , בדור הזה רבו המכשולים ולכן שומר נפשו ירחק !

קישור לסרטונים שקשורים לנושא:
1) דוגמנית או חרדית - תראו מה תאוות צילום יכולה לגרום לנערה תמימה פשוטה
2) סיפור על דוגמנית שחזרה בתשובה - צפייה נעימה  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, נכנסתי לקשר עם אישה נשואה שהתאהבה בי ופיתתה אותי. הקשר התחיל עוד שהייתה נשואה עם 4 ילדים, ואחרי כמה זמן היא סיפרה לי שהיא התגרשה כי היא רוצה אותי. המשכנו להיפגש גם לאחר הגירושים. חשוב לציין שגם לי הייתה חברה לאורך כל התקופה. מה העונש שלי ומה שלה? מה ההשלכות? והאם יש לי דרך לתקן?

תשובה:
במקום לחשוש מהעונש שלך , תנסה לפתח מצפון לעובדה שבגלל תאווה שהייתה לך להיכשל עם אשה , נהרסה משפחה , ארבעה ילדים איבדו את הקשר הרציף עם אביהם, יכול בהחלט להיות שאותה אשה לא הייתה מתגרשת אם לא היית שותף שלה לדבר עבירה , תראה איך פיתוי קטן מסוגל לגרום נזק גדול.

כמו כן אמרת שכל אותו הזמן הייתה לך חברה , כלומר: לא רק שבגדת בה' , בגדת בחברה שלך , הנאמנות שלך מוטלת בספק , התאווה שלך מכתיבה לך הרס עצמי ! אם לפני החתונה אינך מצליח לשמור אמונים ולהתאפק מי מבטיח לך שאחרי החתונה תצליח , בגלל זה אני כל הזמן מסביר לתלמידים שלי כמה חשוב לעבוד על המידות כבר בנערות , זה הדבר היחיד שעשוי להציל אותנו מאובדן רגשי , מי שבאמת רוצה לזכות בזוגיות טובה , חייב לעבוד על האיפוק שלו בגיל צעיר , תתרחק מאותה אישה כמה שיותר מהר , תברח ממנה כמו שבורחים מאש.

חשוב שתדע ! אם היה נכשלתם יחד לפני שהיא התגרשה מבעלה אזי גם אם היא תתגרש מבעלה ותבחר לחיות איתך , היא אסורה עליך ועל בעלה הקודם לעולם , בחינת: "אסורה על בעלה ובועלה" , לכן לא רק ששניכם אסורים אחד על השני , אלא שניכם צריכים לעשות תשובה שלימה כדי שמן השמים ירחמו וישמרו עליכם ולא תאבדו את העוה"ב שלכם בגלל טעות קשה שכזו , במיוחד במקרה שלך שכן אמרו חז"ל שלושה יורדין ואינם עולים... ודי לחכימא ברמיזא.

אם ח"ו ידונו אותך מידה כנגד מידה וגבר זר "יגנוב" לך את אשתך ויגרום לך לאבד את הקשר עם ילדיך, אני בטוח שהדבר יצער אותך מאוד, אני לא מאחל לאף אדם בישראל להתנתק מאשתו וילדיו, זו הרגשה לא נעימה ובתים רבים בישראל התפרקו בגלל זה, בישראל יש כ-50% גירושין (אם לא יותר) כל זה רק בגלל שאף אחד לא מלמד אותנו להתאפק , אף אחד לא מבין בכלל מהי זוגיות , עד כמה מקודשין הנישואין , כמה צריך להילחם על הזוגיות ולא לוותר , הכי קל לברוח ולוותר , אך גירושין גורמים צער גדול בשמים , כל זוג שמתגרש גורם צער גדול בעולמות העליונים. (למרות שלפעמים זו מצווה)

כדי לדעת מה העונש שלך? קרא את תגובותיי הבאות ! 
     עונשו של החוטא באשת איש - כדאי לקרוא עד הסוף.
     נכשלתי עם אשת איש וגם כיפור אני כבר לא מצליח לצום - קטע לקריאה
     נכשלתי עם נשים נשואות והמזל שלי נעצר - שלושה יורדים לגהינום ואינם עולין
     נכשלתי באשת איש 8 פעמים וסבלתי 8 שנים קשות של ייסורים - השגחה פרטית
     לקריאת שאלות ותשובות נוספות לחצו כאן: "אשת איש" , "ניאוף" ,"בגידות"
 
מה ההשלכות?
הרס משפחה , חטאים , עוונות , איסורי כרת , פגם הברית , זימה , גרימת צער וכו'...
תתפלל לה' יתברך שמידת הדין לא תגבה ממך מחיר , תתפלל שהמשפחה שלך לא תיהרס כמו שאתה הרסת משפחה של אדם אחר שעשוי להיות בצער גדול בגללך ואולי אפילו להקפיד עליך ולקלל אותך , שום דבר לא מצליח כשעושים משהו על חשבון צער של אדם אחר , כשאדם אחר מצטער בגללנו , עשויים להיות לנו עיכובים גדולים ח"ו.

מה התיקון?
שמירת העיניים ושמירת הברית בקדושה וטהרה , איפוק ! אם תצליח להתאפק ולהתקדש זה הדבר היחיד שעשוי להציל אותך לדעתי , הצער שבאיפוק יכפר לך על ההנאה שבתאווה , ולימוד התורה (בישיבה , כולל , מסגרת , שיעורים) יכפר לך על
פגמי הברית שפגמת , כי כל מילה שיוצאת מהפה העליון בקדושה מכפרת על טיפה שיצאה מהפה התחתון בחוסר קדושה , לבטלה ! תשמור את פיך מלדבר לשון הרע
תקבל על עצמך לא לדבר בבית כנסת (תכתוב לנו את שמך במדור ביקשת קיבלת)
ותצפה בשיעור הבא: "כפרת עוונות" שם אני נותן טיפים נפלאים למחילת עוונות קשים.


שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד